גז"ד למצית חנות בגדים פעמיים על רקע סכסוך של חברו עם משפחת בעל החנות- המתלונן

ביום 21.9.10 הודה הנאשם, במסגרת הסדר טיעון (ט/1) בתום הליך גישור שהתקיים בפניי, בעובדות כתב האישום המתוקן (ט/2) והורשע בעבירת הצתה, לפי סעיף 448 (א) + סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין").

הצדדים לא הגיעו להסדר בעניין העונש.

מכתב האישום עולה, כי משפחת המתלונן (בעל חנות בגדים בכפר כאבול), הסתכסכה עם משפחתו של אדם בשם סעיד אשקר (להלן: "סעיד" או "השותף").

ביום 22.5.10, בסביבות השעה 3.30, נסעו הנאשם וסעיד ברכב אופל שמספרו 6539406 (להלן: "הרכב") לתחנת הדלק סונול שבכניסה לכאבול ומילאו מיכל בדלק. מיד לאחר מכן נסעו הנאשם וסעיד אל חנות הבגדים שבבעלות המתלונן, שברו את דלתות החנות, הציתו את החנות באמצעות הדלק שבמיכל ועזבו את המקום ברכב. עוברי אורח שהיו במקום כיבו את האש.

כחצי שעה מאוחר יותר, שבו הנאשם וסעיד ברכב לתחנת הדלק, מילאו בקבוק בדלק, נסעו לחנות והציתו אותה, בשנית, באמצעות הבקבוק ועזבו את המקום ברכב.

כתוצאה משריפת החנות נגרם נזק כבד לחנות ולחנויות סמוכות. במעשיו המתוארים לעיל, שילחו הנאשם וסעיד אש במזיד בדבר לא להם.

תסקיר שרות המבחן

בתסקיר שרות המבחן מיום 30.11.10 מתואר, כי הנאשם, מוסלמי כבן 26, רווק, התגורר טרם מעצרו בכפרו, כאבול,  ועבד בעבודות בנין ושיפוצים. הנאשם שוהה מזה כ- 7.5 חודשים בבית המעצר.

לנאשם 4 אחים ו-4 אחיות, עימם מקיים קשר טוב והם נתמכים כלכלית האחד בשני. למעט האחות הבכורה שהינה נשואה ומתגוררת מחוץ לבית, יתר האחים מתגוררים בבית ההורים.

אביו, כבן 45, בעל משרד תיירות, הביע כעס כלפי הנאשם בשל הסתבכותו ואורחות חייו "הבעייתיים". אמו, בת 40, עקרת בית. הנאשם תיאר קשר קרוב עם הוריו המבוסס על כבוד הדדי והערכה.

עוד תואר בתסקיר, כי הנאשם למד בבית ספר בכפרו וסיים עשר שנות לימוד, עם הישגים בינוניים אך ללא בעיות התנהגות. לדבריו, עזיבתו את המסגרת הלימודית נבעה מחוסר עניין. לאחר מכן, השתלב בשוק העבודה, תחילה כעוזר נהג ומאוחר יותר בעבודות בניין, באשקלון. משחזר לצפון עבד בעבודות שיפוצים שונות.

הנאשם מסר כי החל לעשן חשיש בגיל 16, באופן מזדמן. לדבריו, טרם מעצרו הפסיק את העישון בכוחות עצמו.עוד טען, כי נהג לשתות  כ- 2 עד 3 בקבוקי בירה בשבוע, בעיקר בנסיבות חברתיות. הנאשם שלל נזקקות להליך טיפולי בשל בעיית סמים.

בהתייחס לעבירה נשוא כתב האישום, הנאשם לקח אחריות חלקית בלבד, באשר לטענתו נגרר בעל כורחו אחרי שותפו לעבירה. בתיאורו את נסיבות האירוע, משליך הנאשם את עיקר האחריות לעבירה על שותפו סעיד ומתאר עצמו כנגרר אחריו בשל איומים כלפיו מצד השותף.

שרות המבחן התרשם מחוסר כנות של הנאשם וכן מהיעדר רצינות וכנות בקשר לנכונותו להשתלב בהליך טיפולי.

צוין, כי לנאשם אין הרשעות קודמות.

כללו של דבר נוכח קשייו של הנאשם - לרבות ניהול אורח חיים בעייתי, המצוי בשלבי גיבוש זהות בוגרת, בצל שימוש לרעה בסמים ובאלכוהול, התחברותו לחברה שלילית, נטייה להשליך אחריות על שותפו, קווי אישיות מניפולטיביים, וכן נוכח חומרת העבירה נמנע שרות המבחן ממתן המלצה טיפולית בעניינו.

טיעוני ב"כ הצדדים

ב"כ המאשימה הדגישה את חומרת עבירת ה"הצתה" אותה ביצע הנאשם, הנובעת מכך שתחילתה של האש ידועה אך סופה בלתי צפוי, ובמיוחד שהנאשם, ללא סיבה, חבר לשותפו כדי להצית אש בחנותו של המתלונן ולא הסתפק בפעם אחת אלא חזר והצית אותה.

ב"כ המאשימה הדגישה את העדר ההמלצה הטיפולית בתסקיר שרות המבחן, את לקיחת האחריות החלקית של הנאשם, דברים שלדעתה מצביעים על מסוכנותו של הנאשם. לפיכך ביקשה ב"כ המאשימה להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל ממושך כדי להרתיע אותו וכדי להרתיע עבריינים בכוח שכמותו.